רוב טיפולי הציפורניים, מחייבים שיוף של משטח הציפורן הטבעית.
פעולה זו נעשית במטרה להדביק מוצר כלשהו לציפורן. אם זה הדבקת טיפס כאשר מדובר בטיפול בניית ציפורניים, או שזה במטרה לגרום לג'ל לק להצמד חזק יותר לציפורן הטבעית. כמעט בכל טכניקות העבודה, משייפת הטכנאית את משטח הציפורן הטבעי.
מרבית המקצועיות משייפות יותר מדי וחזק מדי את משטח הציפורן. הדבקת מוצר כלשהו למשטח הציפורן צריכה להעשות באופן פשוט וקל ולשם כך מספיק בשיוף קל מאוד שיסיר את הברק מעל הציפורן. ברק זה הוא בעצם שכבה שומנית הנמצאת מעל הציפורן ורק היא צריכה להיות מוסרת, כדי להגיע להדבקות טובה של מוצר כלשהו לציפורן.
השכבה השומנית, מהווה בערך 3% מעובי הציפורן, כך ש 97-98% מעובי הציפורן אין צורך לשייף.
שיוף יתר בפצירה או במכונת שיוף, הוא אחד הגורמים היותר נפוצים לנזק הנגרם למשטח הציפורן. למרות שיש אלפי תאים במשטח הציפורן, העובי שלהם הוא דק וציפורני הידיים באופן מיוחד, הן בעלות מספר קטן של שכבות ולכן הינן דקות יותר מציפורני הרגליים.
טיפול לא זהיר ושיוף יותר, עלול לגרום לנזק מתמשך. במיוחד שיוף במכונה ישירות על הציפורן הטבעית, יכולה להסיר במהירות חצי מהשכבות של הציפורן ואף יותר.
גם בשיוף ידני, אם משתמשים בפצירה גסה, או אפילו בפצירה רגילה, מספיק בהפעלת לחץ ואפילו הקטן ביותר על הציפורן, כדי לגרום נזק לציפורן.
גם בטיפולי ג'ל לק הנחשבים לטיפולים פחות מזיקים, יש צורך לשייף את משטח הציפורן על מנת שהג'ל יחזיק מעמד זמן רב יותר.
ההמלצה שלי:
